את המינוח שבכותרת שמעתי מד"ר שרית ברזילאי לפני כעשור, כשהיא הציגה במכון ון ליר את עבודתה על פרק בספר "חרדים ישראלים - השתלבות ללא טמיעה". אני מבקש כאן להציב סימן שאלה על הדברים.
בקולות הנשמעים בקרב "החרדיות החדשה", אני מזהה שני קולות הפוכים לחלוטין.
מצד אחד, נשמעת טענה שההסתגרות החרדית לאורך עשרות שנים הייתה מוצדקת בשל האיום הגדול שהיה בהתערות בחברה הישראלית, הן בשל האידיאולוגיות ששררו אז והיו בעלות כוח משיכה חזק, הן בשל מדיניות "כור ההיתוך" שאיימה על זהויות נבדלות, והן בשל היותה של הקהילה החרדית קטנה מספרית וללא עוגן מספק מבחינה תורנית ומוסדית.
המציאות כיום, שבעולם החילוני אין אידיאולוגיות מבוססות שמושכות את לב ההמון, החדירה של תפיסה "רב תרבותית", והקהילה החרדית המשגשגת המונה למעלה מ-800,000 נפש, מביאות למסקנה שהסכנה חלפה ושניתן לשמור על הערכים החשובים על תפיסת העולם התורנית ועל אורח החיים ההלכתי גם ביותר פתיחות לחברה הישראלית ולמודרנה.
מצד שני, נשמעת טענה שההסתגרות וההתבדלות החרדית הייתה אפשרית כל עוד מספר תלמידי הישיבות מכלל האוכלוסיה היה קטן, מרבית הגברים החרדים עבדו לפרנסתם, עולם הישיבות היה בצמיחה גדולה והעמיד דור של רבנים ומחנכים לכל חלקי האוכלוסיה, רמת החיים והצריכה היו נמוכים, ניתן היה להסתגר מהשפעת התרבות החיצונית על ידי יצירת תקשורת ותרבות פנימית, המנהיגות הרבנית תפקדה בהצלחה והדור הצעיר היה חדור תחושת שליחות רוחנית להקמת דור של לומדי תורה שומרי תורה ומצוות.
המציאות כיום, שמספר תלמידי הישיבות הוא עשרות אלפים רבים, שיעור הגברים המועסקים נמוך יחסית, אין משרות תורניות אלא לבודדים בלבד, רמת החיים והצריכה גבוהים, האינטרנט הטכנולוגיה והסמארטפונים אינם מאפשרים עוד הסתגרות והתבצרות תרבותית, המנהיגות הרבנית איננה מצליחה להחזיק במושכות, והדור הצעיר איננו חדור בתחושת שליחות, הקהילה החרדית מאויימת מבפנים ואין ביכולתה להמשיך ולשמור על ערכיה באמצעות הסתגרות.
כמובן שמבחינה עובדתית התיאורים הללו אינם סותרים לחלוטין זה לזה, אבל מבחינת הטיעון אני שומע כאן קולות הפוכים. האחד, בא מתוך תחושת חוזק וביטחון עצמי, ואומר "הסכנה חלפה" ואנו יכולים לצאת מן התיבה. השני, בא מתוך תחושת חולשה וחוסר אמון עצמי, ואומר "הסכנה חדרה פנימה" ועלינו למצוא דרכים חדשות להתמודדות עם הסכנה.
באופן אישי, אני חש בעצמי יותר חזק את הקול השני, למרות שברור לי שגם בקול הראשון יש ממש.
מה איתכם?
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחק